פוריות מודעת

פוריות מודעת
להתחבר לפוריות שלך

פוריות מודעת היא טיפול שבו אנו הופכים מודעים על ידי עבודה עמוקה מדוע איננו מסוגלים להתעבר ולא מצליחים.

האם זה בגלל שאנחנו מנסים ומנסים ולא מצליחים, או בגלל שאנחנו מצליחים אבל אז מאבדים, או אפילו בגלל שיש לנו איזה סימפטום פיזי שמונע מאיתנו לעשות את זה, מחלה וכו'…

כאשר זוג או אישה מנסים להביא ילד שלא מגיע, ככל שעובר הזמן הם עלולים לחוש ייסורים, עם הערכה עצמית נמוכה, מפחד, מכאב וייאוש או אשמה. כאשר יש לנו קשיים להיכנס להריון, מתחילות להתבטא בנו מחשבות, רגשות ורגשות רבים שבדרך כלל אינם חיוביים.

מתוך ההנחה שאנחנו לא רק גוף פיזי, אלא שאנחנו גוף פיזי עם נפש, עם נשמה, אנחנו מבינים שהכל קשור וששלושת החלקים הללו פועלים ומשפיעים זה על זה, ולכן הם גם משפיעים גם על הפוריות שלנו. הפוריות היא לא רק פיזית או קלינית, הכל קשור.

על מה את חושבת כל הזמן...

יכול להיות שאם עברת הפלות, אולי תחשבי "הגוף שלי לא תקין", או ש"לא מגיע לי להיכנס להריון", אולי תרגישי אשמה אם היו הפלות מכוונות בעבר.

אם ניסית הרבה זמן ולא הצלחת, יכול להיות שיש לך מחשבות כמו "למה זה קורה לי?", "למה אני לא יכולה?", "אולי אני מקולקלת?", "אולי עשיתי משהו שבגללו לא מגיע לי" וכו'…

גם אם אובחנת עם מחלה שבגללה אינך יכול להיכנס להריון, אולי את חושבת "אני פגומה", או שיש לך מחשבות כמו "לעולם לא אצליח".

אם את מעל גיל 40, את עשויה לחשוב ש"אני מבוגרת מכדי להיכנס להריון".

יכול להיות שאת מפחדת מהלידה ואולי יש לך מחשבות כמו "אני יכולה למות בלידה", "אני לא מסוגלת לעבור לידה" וכו'…

אם כבר עשית טיפולי פוריות רבים ולא השגת זאת, אולי יש לך מחשבות ש"אני כבר לא אצליח".

אם את מפקפקת ביכולת שלך להיות אמא, אולי יהיו לך מחשבות כמו… "מה אם אני לא אהיה אמא טובה?" ו"אם אני לא מספיק טובה בשביל הילד/ה שלי".

כל המחשבות האלה שמובילות אחר כך לאיך שאנחנו מרגישים קשורות גם לפוריות שלך.

מחשבות משפיעות על רגשות, רגשות משפיעים על פעולות, והפעולות משפיעות על התוצאות.

אם את מעוניינת לדעת יותר על איך המוח שלנו פועל ולהבין יותר לעומק כיצד התת מודע שלנו מנהל אותנו בחיים, תוכלי לקרוא כאן על תראפיה ביו-רגשית.

אני יודעת שאת מרגישה מותשת מלנסות ולנסות, מתוסכלת, כועסת על הגוף שלך, מפחדת להיכשל בניסיון, אשמה על כך שלא הצלחת להשיג את זה או שלא עשית את זה קודם, מתביישת (בושה), חסרת תקווה, בעלת מחשבות שליליות כלפי עצמך, מקנאה בנשים בהריון, בלחץ פיזי ורגשי, חסרת אונים.

אני רוצה שתדעי שאת לא לבד, שאם הרצון שלך להביא חיים לעולם הזה ברוב המקרים זה אפשרי, שמה שמגביל אותך מלהשיג את זה נמצא בתוכך ואת אפילו לא יודעת את זה, והכי חשוב שאפשר לשנות את זה.

ההיסטוריה שלי עם הריונות

חלק 1

ההורים שלי ניסו במשך יותר מ-10 שנים להביא ילדים לעולם הזה. הם היו זוג מאוהב שחי בבואנוס איירס, ארגנטינה. כמו כל זוג שלא מצליח הם ניסו הכל אבל ההיריון לא הגיע, הרופאים אמרו שאין סיבה פיזית שתמנע זאת אבל השנים חלפו והתינוק לא הגיע.

אמא שלי מאוד רצתה להיות אמא וכל החברות שלה כבר היו אימהות. ככל שחלף הזמן אמא שלי התחילה לחשוב שאם היא לא יכולה להרות אולי היא יכולה להיות אמא על ידי אימוץ ילד.

כך הם הגיעו להחלטה שהם הולכים לאמץ ילד. ב-14 באוקטובר 1979 הודיעו להם שהתינוקת שהם הולכים לאמץ נולדה ושהם יכולים לבוא לקחת אותה. ביום שנולדתי אימצו אותי וקראו לי יעל.

ההורים שלי שמחו שהם היו עכשיו הורים לתינוקת יפהפייה. אחרי כל כך הרבה שנים של חיפושים הם סוף סוף השיגו את חלומם.

כשהייתי בת חודש וחצי, אמא שלי גילתה שהיא בהריון,

מה? אחרי כל כך הרבה זמן שניסתה ונכשלה, עכשיו כשכבר היה לה ילדה, היא נכנסה להריון?

אחרי 9 חודשים נולדה אחותי, עכשיו הם היו הורים לשתי בנות. אבל איך את מסבירה שפתאום אותו זוג שניסה כל כך הרבה שנים פתאום מצליח?

ידעתי שאומצתי מאז שאני זוכרת את עצמי, מעולם לא הסתירו את זה ממני ומעולם לא הרגשתי שום הבדל מאחותי, ההורים שלי מעולם לא גרמו לי להרגיש אחרת או משהו כזה. הם נתנו לנו אהבה ללא תנאי, תמיד.

חלק 2

כשהייתי בת 17 היה לי חבר שהייתי מאוד מאוהבת בו, אהבנו מאוד אחד את השנייה והסכמנו שאקח גלולות למניעת הריון כאמצעי הגנה במהלך יחסי מין.

הייתי נערה שאוהבת לצאת, ליהנות, מסיבות, אלכוהול, הופעות, ולפעמים שכחתי לקחת את הגלולות שלי.

הייתי בת 18 כשגיליתי שאני בהריון, היה לי עיכוב במחזור, עשיתי בדיקה והיא הייתה חיובית. באותו רגע התחילו המחשבות שלי… "מה אני אעשה עכשיו?", "אני צעירה מדי בשביל להביא ילד לעולם", "החבר שלי הולך לעזוב אותי"…

החלטתי שהדבר הכי טוב הוא לעשות הפלה.

אחרי זה חיי השתנו לנצח, הייתה לי אשמה עצומה על כך שהפלתי את התינוק הזה, חשבתי שאני הדבר הכי גרוע עלי אדמות ושאם אמי הביולוגית העדיפה למסור אותי לאימוץ במקום להפיל אותי, אין מחילה על מה שעשיתי. זה היה כאב בלתי נסבל של אשמה ונכנסתי לדיכאון גדול.

אני יכולה להיזכר ברגע שבו חשבתי: "מגיע לך עונש על מה שעשית", "עכשיו לא תוכלי להיות אמא לפחות ב-10 השנים הבאות" ובזמן שחשבתי על זה האמנתי בזה לעומק.

הקשר הזה עם החבר נגמר, ואז החיים שלי המשיכו ובגיל 22 בערך היה לי חבר אחר הרבה זמן ורצינו לחיות ביחד ולהביא ילדים לעולם. לא השתמשנו בשום אמצעי מניעה וחודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה, כל פעם שלא נכנסתי להריון, המחשבה "את לא יכול להביא ילדים בגלל מה שעשית" התקבעה במוחי. גם הקשר הזה נגמר וכבר האמנתי שאני כבר לא יכולה להיות אמא.

בגיל 26 באתי לגור בישראל ועד מהרה הכרתי מישהו, יצאנו כמה פעמים ואמרתי לו לא לדאוג לאמצעי מניעה כי אני לא הולכת להיכנס להריון, התראינו עוד כמה פעמים ויום אחד גיליתי שאני בהריון.

בדיוק 10 שנים אחרי ההפלה נולדה בתי הראשונה.

איך משהו שהמוח שלי החליט כסוג של עונש מנע ממני להיכנס להריון במשך כל כך הרבה שנים?

איך משהו שהאמנתי בו עמוק מנע ממני להיכנס להריון?

מה שאני רוצה לספר לך עם הסיפור שלי ועם הסיפור האישי שלי הוא שהסיבה לכך שאת לא בהריון היא בתוכך, במוח שלך, באמונות שלך, בתת מודע שלך, בנאמנויות שלך, וכמו שאמא שלי נשארה בהריון מיד אחרי שאימצה אותי ואני הצלחתי להיכנס להריון אחרי 10 שנים, יש בך חסימה שלא מאפשרת לך להיות אמא.

ואני רוצה להגיד לך שזה אפשרי, אני כאן כדי ללוות אותך ושכשתבצעי את התוכנית "להתחבר מחדש לפוריות שלך" הכל יהיה יותר ברור.

מי אני שאעזור לך להיכנס להריון?

שמי יעל פרלמן ואני מטפלת הוליסטית, אני עובדת בשלל טכניקות למשל פענוח ביולוגי, NLP, דימיון מודרך, פוריות מודעת וטכניקות לשחרור רגשי.

עזרתי לרבים מהמטופלים שלי לשנות דברים בחייהם שלמרות שהם רצו מאוד לשנות אותם, זה לא הצליח עד שהם מצאו את הסיבה האמיתית שמנעה זאת מהם.

אני היוצרת של תוכנית זו שנקראת "להתחבר מחדש לפוריות שלך" אשר תאפשר לך לגלות את עצמך מחדש כאישה, להתחבר לעצמי הפנימי שלך, לשלב פחדים, אמונות, התנהגויות וזיכרונות של אימהות. למצוא מה חוסם את הפוריות שלך.